ביקשתי לשחרר את הרצון להוכיח, ביקשתי גם לשחרר את הרצון למצוא חן. ביקשתי לשחרר מערכות יחסים שאינן תואמות אותי יותר.

בערב ההוא בין תנוחה אחת לאחרת, בין הספה, לכורסא, למיטה, הרגשתי את האנרגיות של שנינו, עגולות ומרוככות, גולשות על אותו התדר.

דרך חוויות חיינו אנחנו לומדים את עצמנו. בין אם מדובר בסיטואציות עמוקות ומתמשכות ובין אם מדובר באפיזודות חולפות. מה נדלק אצלי הפעם ודרך מה?

שעון הקיץ האריך את הימים וקיצר את סבלנותי והשהות במגדל הופכת להיות דחוסה מידי יום. אנשים שונים שואלים אותי ותוהים; לא קשה לך?

בבוקר הראשון הבנתי איפה אני נמצאת ושאלתי את עצמי –למה חזרת? שאלה שלא קיבלה תשובה ברורה אז ולא קיבלה כזו עד היום.

באחד הלילות, עת ניסיתי לשחרר את החרדה מחוסר היכולת שלי להירדם בנינוחות, שמעתי קולות שהגיעו מהדירה הצמודה. פתחתי את עיניי.

חוסר השקט עטף אותי בכל רגע; תחת זרם המים החמים במקלחת או באוננות לילה שנועדה לשגר אותי לשינה.

גם הוא קורבן של תודעה כוזבת, כזו האומרת שנשים לא יכולות להגיד "סקס וגמרנו". אתם אולי נרתעים מהמילה שרמוטה, אני דווקא מנכסת אותה לעצמי בגאווה

לאורך הזמן וברגעים מסוימים המקלחון היה המרחב השקט היחידי שלי, בו יכולתי לפרוק ולהתפרק, בין אם בדמעות או בליבידו.

הכמיהה שלי לזיונים מטורפים וארעיים נפגשת עם מציאות זוגית וחקירות פנים על הסיבות לרצות לתבל מרחבים. כאשר אני בוחרת לשחק קרוב לגבול אני יודעת

אם הוא היה יודע את כל אשר מתחולל בלילה בראשי כאשר אני מדדה אל עבר השינה, הוא לבטח לא היה רוצה כל קשר איתי. הפנטזיות המהוללת האלה אינן...

החופש שלי בא לידי ביטוי גם בהתעלסות עם עצמי, כאשר יד אחת מלטפת את החזה והאחרת חוקרת את נבכי נשמתי תוך שהיא חודרת לאט ובסבלנות לתוכי.

לימדו אותנו הרבה על זוגיות, יותר נכון קבעו לנו מהי וכיצד היא אמורה להרגיש ולהיות. אבל מה קורה כאשר אנחנו חווים משהו שאינו תואם את הצ'ק ליסט

במשך שעה ארוכה קראתי את ציוציה של האישה אשר מתארת את חיי הסקס הפרובוקטיביים שלה לפרטי פרטים. לא הצלחתי להחליט אם מדובר בחוויות אמיתיות או...

אני לא גומרת מחדירות. אני גם לא סובלת שחודרים למרחב שלי על אף שאני חוטאת בזה לא פעם. כלומר חודרת למרחבים לא שלי.

מה קורה כאשר מבקשים ממני לוותר על השליטה במרחב אינטימי, רגיש ועירום? ואיך מה שבא לידי ביטוי במרחב אחד משיק למרחבים אחרים בתוכי.

"אולי כשזה מאוד נאמן למקור, המקור ישמח לקבל עוד השראה" הוא אמר, כאילו ההשראה שלי נעוצה רק באפיזודות מיניות חולפות, והמילים הבוטות שלי נכתבות

"תכירי" היא אמרה וציינה את השמות של שנינו עת נעמדנו כולם. ועוד לפני שהדג הנא הוגש לשולחן, משהו נע אצלי בין הרגליים. הוא לא הטעם שלי באהבה...

התחדדה אצלי התחושה כי אינני רוצה להתבודד ולצפות על הכל מהמרפסת אלא שאני רוצה לחוות את הדברים דרך הרגליים, הבטן, הראש, הלב והליבידו.

הדמיון שלי מעולם לא ידע גבולות, בלילות אני נכנסת לעולם של פנטזיות, כאלה שהן פרועות ומשוגעות ואין בהן דופי.