הבטן שלי יצאה. מזל שאין לי מראת גוף בבית כי אחרת היינו מנהלות שיחות על שיחות שכאמור הכל במקום. הבטן התחתונה שלי לא מהודקת ולא חזקה כמו...

אחת לשני לילות הלב שלי מדבר אליי, אחת לכמה פעימות אני מרגישה אותו מבקש לצאת החוצה. בכל יום ישנו רגע אחד בו אני מרגישה שאני על סף מוות.

לימדו אותנו הרבה על זוגיות, יותר נכון קבעו לנו מהי וכיצד היא אמורה להרגיש ולהיות. אבל מה קורה כאשר אנחנו חווים משהו שאינו תואם את הצ'ק ליסט

אני לא גומרת מחדירות. אני גם לא סובלת שחודרים למרחב שלי על אף שאני חוטאת בזה לא פעם. כלומר חודרת למרחבים לא שלי.

"אולי כשזה מאוד נאמן למקור, המקור ישמח לקבל עוד השראה" הוא אמר, כאילו ההשראה שלי נעוצה רק באפיזודות מיניות חולפות, והמילים הבוטות שלי נכתבות

אני לא זוכרת מה עשינו, היא ואני, בוולנטיין בשנה שעברה. בטח אכלנו משהו וקנינו משהו והחלפנו מילים של אהבה כמיטב המסורת.