הדמיון שלי מעולם לא ידע גבולות, בלילות אני נכנסת לעולם של פנטזיות, כאלה שהן פרועות ומשוגעות ואין בהן דופי.

הדלקתי סיגריה ראשונה במרפסת והבטתי פנימה אל מה שיהיה בייתי בשבועיים הקרובים. הדירה שלי בליסבון גדולה מידי לאדם אחד, אפילו לרחבת כתפיים כמוני

אני לא זוכרת מה עשינו, היא ואני, בוולנטיין בשנה שעברה. בטח אכלנו משהו וקנינו משהו והחלפנו מילים של אהבה כמיטב המסורת.

הנטייה לשפוט את עצמנו על התחושות והרגשות המציפים אותנו ועל הסיבות בעטיין אנחנו פועלים, לא ברורה לי, ועדיין