אני לא תמיד רוצה להיות היוזמת והאקטיבית, לפעמים אני אוהבת שמובילים אותי, לפעמים אני רוצה שיבטאו מולי בצורה ברורה- "בא לי עלייך".

שעון הקיץ האריך את הימים וקיצר את סבלנותי והשהות במגדל הופכת להיות דחוסה מידי יום. אנשים שונים שואלים אותי ותוהים; לא קשה לך?

בבוקר הראשון הבנתי איפה אני נמצאת ושאלתי את עצמי –למה חזרת? שאלה שלא קיבלה תשובה ברורה אז ולא קיבלה כזו עד היום.

חוסר השקט עטף אותי בכל רגע; תחת זרם המים החמים במקלחת או באוננות לילה שנועדה לשגר אותי לשינה.