top of page
Writer's pictureנעמה כהן

לעבור את הקיר

את הקפה הראשון של הבוקר אני שותה במיטה. אני מסיטה את הווילונות הצידה, פותחת חלון ושמה שיר שייפתח איתי את היום. הקפה הראשון הוא שחור וטורקי. האוויר הקר חודר אל החדר ומתערבב עם ריח הגוף והאדים הנפלטים מהמשקה הלוהט.

אני חולקת קירות משותפים עם הדירה מולי אשר דרכם אני שומעת את המתרחש בתוכה; את ירידת המים באסלה ואת ניקוי האף במקלחת, את הדיבורים העמומים מחדר השינה ואת רעש מכונת הכביסה בזמן סחיטה. דרך הקירות הדקים אני שותפה חלקית לשגרת היום של אנשים שטרם פגשתי פנים מול פנים.


את ערב השנה החדשה חגגתי עם הקהילה שיצרתי סביבי, זו המורכבת מאנשים אשר התיישבו בפינות שונות בליבי והמחייכים אליי מתוכן. השולחן היה עמוס במאכלים טורקיים, חלקם אפילו הזכירו את הטעמים של הבית. יין אדום נשפך בכמויות והסלון הפך לרחבת ריקודים. התחבקנו והתנשקנו, צחקנו ושרנו, אכלנו ושתינו, עישנו סיגריות אחת אחרי השנייה.


באחד הלילות, עת ניסיתי לשחרר את החרדה מחוסר היכולת שלי להירדם בנינוחות, שמעתי קולות שהגיעו מהדירה הצמודה. פתחתי את עיניי. גניחותיה התגברו והתעצמו, חייכתי בהתרגשות.

גניחות הבס שלו וצלילי מיטה חורקת על רצפה עלו מתוך חדרם ועברו דרך הקיר אל תוך חדרי. הסאונד של הזוג המזדיין הדליק אותי ובראשי ראיתי אותה רוכבת עליו בזמן שהוא אוחז בחוזקה בצידי גופה. שכובה על מיטתי, יכולתי לשמוע את ההנאה ובעיקר את השחרור. מרוגשת ומחויכת הושטתי יד אל הצעצוע הוורוד אשר מונח כדרך קבע על השידה שלצד המיטה.


דרך הוויטרינות בסלון אני מתבוננת במתרחש בדירות בבניין ממול; על הבחור המוציא חצי מגופו דרך החלון בזמן שהוא מעשן, על הנשים עם הבורקה הסוגרות את הווילון האטום, על המוכר בבית המרקחת מצלם סרטונים בזמן שהוא מקשט את עץ חג המולד.

לרגע הגניחות שככו, ואת מקומן תפסו מלמולים לא ברורים בטורקית. ואז שוב; תזוזות מהירות, חריקות ואנחות. הרטט של המכשיר הוורוד ונשימותיי המעמיקות השתלבו להפליא בתוך הסימפוניה הסקסית הזו.

העונג התפשט על גופי וגניחות אשר התהוו בין רגליי, הסתעפו בבטני וביקשו לצאת דרך שפתיי, נפלטו החוצה בקול עדין. זו לא הייתה הפעם הראשונה בה גנחתי אל החלל בחדר השינה הטורקי או, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהם שמעו אותי. אם כי הפעם באופן בלתי פורמלי ביססנו את העניין שהקיר המשותף מעביר מידע.


יין לא תהיה הבחירה הראשונה שלי, בדרך כלל זו תהיה כוס וויסקי עם שתי קוביות קרח או עשבים שוטים מגולגלים בתוך נייר, אבל בחגיגת השנה החדשה שתיתי יין אדום. ג'אם מילא את הכוס הסגולה שלי ודאג שתהיה כך לאורך כל הערב.


אני לא מסתובבת עירומה בביתי הטורקי בעל מערכת ההסקה המרכזית. לרגעים אני תוהה אם הביטוי המרגיש כל כך טבעי וחסר חשיבות בארץ, מחשב את עצמו מחדש. אולי זו התרבות השונה, אולי זו העובדה שאינני מרגישה שאני מופיעה בפני מישהו, ואולי זה בכלל הבניין ממול שהוא קרוב מידי. אני יוצאת מהמקלחת עטופה בחלוק הרחצה הלבן ומתהלכת בנינוחות בין החללים השונים בבית. תרגול של חופש אמיתי הוא הבחירה במה שנעים לי ברגע ספציפי אחד.

גמרתי, והגניחות הקולניות המאפיינות אותי נפגשו לפתע עם מבוכה.


תרגול של חופש אמיתי הוא ההסכמה להרגיש את כל מה שעולה בתוכי מבלי לתחקר, מבלי לשפוט, מבלי לתרגם- שהרי משהו תמיד הולך לאיבוד בתרגום.


ממט ניגן מחויך על הסאז וסאמה, בת הזוג שלו, התבוננה אל תוך עיניו ושרה את מילות השיר. הוא שחום, גבוה ושמח. היא בעלת עור בהיר, שפתיים בשרניות ועיניים מאוהבות. "לא הייתי מתנגדת להיכנס עם שניהם למיטה"אמרתי למלי ולגמתי מהיין. מלי צחק ובקול שיכור אמר שיטפל בזה, ואני חשבתי לעצמי שלא כל חשק חייב להתקיים הלכה למעשה (אבל איזה נחמד זה יהיה אם כן).


בטריטוריה הטורקית אני נפגשת עם אנשים שונים והשיחות, בין אם באנגלית שוטפת או אנגלית של הגוגל טרנסלייט, הן שיחות כנות ובעלות ערך, כאלה הנשארות איתי והמחזקות את הקשרים שאני יוצרת כאן. האנשים אשר עושים סובב חולין, לא נשארים איתי.


ג'אם שוב מילא את הכוס בנוזל הארגמני. הוא נהנה להיות הברמן שלי. לקחתי ביס עסיסי מקובה מטוגנת. אני אוהבת לאכול עם הידיים ולצמצם, עד כמה שניתן, מתווכים ביני לבין האוכל. מלי וממט רקדו. אדים של אלכוהול ועשן של סיגריות, מבטים שמחים, מתנות וכמה משפטים בשתי שפות על אנרגיות, התפתחות והקשבה, העמיקו את תחושת ההנאה שלי.


הזוג מהדירה ממול גמר וצלילים של מים זורמים במקלחת עברו דרך הקיר. אני, שעוד הייתי אפופת חרמנות בתוך הסצנה הארוטית, המשכתי והחזקתי את הוורוד הרוטט על איברי.


שיחות כנות על ביטוי רגשי, על מוות רוחני ועל הרצון להשיג יותר מהחיים. שיחות על הרצון להקשיב לעצמנו, ושיחות, איך לא- על אהבה.


חום גופי עלה ועורי התלחלח.


שיחות מהותיות הן מרחב בו אני חווה את עצמי על מלא ובעיקר נהנית. זהו מפגן של עוצמה ברגעים השמחים והשיכורים, וגם ברגעים בהם אני שוכבת לבד על המיטה ומקשיבה למחשבות או מרגישה את הגוף.


דממה התפשטה בדירתם ורק אנחותיי הקצובות מילאו את החלל. הבטן עלתה וירדה, נשימות עמוקות נפלטו. הגמירה הנכיחה את עצמה על כל סנטימטר בגופי וגניחותיי הרמות עברו בעוצמה את הקיר.


Comments


bottom of page